הרהורים

לפעמים אני חושבת שהספרים שלי מנסים לספר לי סיפור אחר – שונה מזה שכתוב בהם, סיפור שונה מהסיפור שהסופר תכנן לספר לי. אני לא יודעת למה אני מקבלת את התחושות האלה – שאגב, קורות לי גם כשאני צופה בסרטים או סדרות בטלויזיה – כאילו שיש מוסר השכל שונה מאותו מוסר השכל שמתואר בספר, אלא רובד [...]

מאוכזבת. אני לא יודעת למה ציפיתי מסופו של הספר הזה – אבל זה לא היה זה. כל המתח והדרמות היו בדיוק במידה, וזה למה סופו של הספר כל כך אכזב אותי. עד לשניה האחרונה נשארתי ישובה על קצהו של כיסאי הדמיוני, נושכת שפתיים בציפיה דרוכה לדף הבא, לסופה של ההרפתקאה הזו. והסוף הזה היה לא [...]

לא התכוונתי לעשות לכם את זה. באמת שלא. אני בדרך כלל לא אוהבת להשאיר אנשים במתח. אבל מצד שני, אני יודעת  שאתם הולכים לאהוב את מה שאני אספר לכם – ופשוט תיאלצו לחכות בסבלנות לשבוע הבא, אני מניחה.   הבעיה התחילה כשתכננתי להתחיל את הספר "השמונה" (מאת קתרין נוויל) עוד ביום ראשון אחרי המשמרת, והחיים, [...]

הספר שלי חי. לא ידעתי שזה יכול לקרות. שמעתי פעם את התיאוריה הזאת, אבל לא חשבתי שזה יתכן. למה אני מתכוונת? אני מנסה לכתוב אותו, והוא לא נותן לי. אני אסביר – אני מתיישבת עם האצבעות על המקלדת, המסך מרצד מולי את ההתחלה של מה שעתיד להיות הספר שלי (את ההתחלה שלו כבר נתתי לכם [...]

לפעמים זאת המטרה היחידה שיש לספר לפעמים. לעזור לך להרים את עצמך מהקרשים, לישר את הקמטים הנפשיים, לחייך. יש ימים, והיום מסתמן כאחד מהם, שבהם ספר נראה יותר כמו מטלה, מאשר כמו עונג. אבל אני לא נותנת לעצמי לחשוב על המגבלות שיש להתמכרות הזאת. אני משתדלת להתרכז רק בימים הטובים. אבל אם אתם מכירים ימים [...]

לא קראתי ספר כבר שבועיים. אני מרגישה כמו בגמילה. באמת. שבועיים שלא הרמתי ליד את המשקל הממכר של ערימות דפים מחוברות, שלא הרחתי את הניחוח המשכר שהוא שילוב של נייר ואבק. כבר שבועיים שאני פשוט לא מסוגלת למצוא את הזמן להשחיל אפילו 2 משפטים. שנת הלימודים הכמעט אחרונה של התואר הזה הוציאה ממני את כל [...]

פסח כבר כאן, וכמו בכל שנה, המסורת דורשת הגדה. ובמקרה של משפחתי המהוללת, גם אגדה – או כדברי אמי: "יש להתאים את ההגדה של פסח להגדה המשפחתית…". הכל התחיל לפני 17 שנים, בטיול משפחתי ראשון מסוגו לחו"ל, שנפל, כמה מפתיע, בדיוק על פסח. כיוון שהיינו ילדים קטנים, הוחלט קבל עם ועולם לכתוב את ההגדה מחדש, [...]

פסח אוטוטו מגיע, ואיתו חופשה מיוחלת לרובנו. אם יש משהו שהבנתי במהלך התקופה הנוכחית, זה שחופשה אמיתית זה משהו שדורש ספרים, שקט וזמן. אף אחד מאלה אין לי בפסח הקרוב. מסתבר שככל שה״חופשה״ יותר ארוכה, ככה מנסים יותר להספיק במהלכה, אז בין נסיעות דרומה לפגוש משפחה, ותכניות במרכז עם החברים והשלמות של עבודות הגשה לאוניברסיטה, [...]

בכל אחד ואחת מאיתנו מתחבא אחד כזה – הילד הזה, הלא נכון. זה שלא מקבל את ההחלטות הנכונות עבורנו. זה שלא מקשיב לנו לעתים קרובות. זה שבוחן את הגבולות שלנו. ולפעמים יוצא שהילד הפנימי שלנו מפתח דיאלוג עם ילד אחר – של מישהו אחר. ואז מה עושים? אורי לברון מנסה לענות על השאלה הזאת ממס' [...]

הילה בלום מתארת תמונה משפחתית לכאורה מושלמת – אמא, אבא, שתי בנות. עד שאורח מפתיע מפריז מפר את השלווה המזוייפת. הדמויות הראשיות מעמידות בפנינו את האמת שלהן, על כל הצדדים (גם הפחות יפים שלה) ומצפות מאטיתנו להסכים עם הבחירות שלהן. לא תמיד קל לנו להסכים איתן, אבל מצאתי את עצמי ברוב המקרים מתחברת להחלטות ההזויות [...]